כשהמום מתגלה רק לאחר הלידה
הורים המצויים במעקב הריון מצפים שהבדיקות שנועדו לעקוב אחר התפתחות העובר יספקו להם מידע רפואי מהותי בזמן. בדיקות אולטרסאונד, שקיפות עורפית, סקירות מערכות, בדיקות סקר ובדיקות גנטיות עשויות להצביע על מומים מבניים, הפרעות כרומוזומליות או ממצאים המחייבים בירור נוסף. לעיתים, רק לאחר הלידה מתברר כי מום משמעותי היה קיים כבר במהלך ההריון, אך לא אובחן או לא הוסבר להורים כנדרש. כאשר הכשל האבחוני מנע מהם מידע שהיה עשוי להשפיע על החלטתם לגבי המשך ההריון, עשויה להתעורר עילת תביעה משפטית.
מהי עילת הולדה בעוולה?
הולדה בעוולה (Wrongful Birth) היא תביעת ההורים נגד גורם רפואי, מוסד רפואי או קופת חולים, בטענה כי התרשלות במעקב ההריון מנעה מהם לקבל בזמן מידע מהותי על מצבו של העובר. לאחר הלכת המר, התביעה היא של ההורים, להבדיל מעילת "חיים בעוולה" של הילד עצמו שבוטלה. ההורים נדרשים להראות כי אילו הפגם היה מתגלה במועד, המידע היה מאפשר להם לשקול הפסקת הריון, וכי המחדל הרפואי שלל מהם את האפשרות לקבל החלטה מושכלת.
לא די בכך שילד נולד עם מום. יש לבחון מה ניתן היה לגלות בזמן אמת, אילו בדיקות בוצעו, האם היה צורך בהפניה לבדיקה נוספת ומה היה הסטנדרט הרפואי המקובל באותה תקופה. רק לאחר בחינת הנתונים אפשר להעריך אם מדובר בתוצאה שלא ניתן היה למנוע או בכשל רפואי שעשוי להקים עילת תביעה.
באילו מקרים עשויה לקום עילת תביעה?
אחד המצבים האפשריים הוא אי גילוי של מום מבני שניתן היה לזהות בסקירת מערכות. מקרים אחרים עשויים לכלול טעות בפענוח בדיקה גנטית, אי זיהוי נתונים המעידים על סיכון להפרעה כרומוזומלית, אי הפניה לבדיקת המשך בעקבות ממצא חשוד או טעות מעבדה. במקרים אלה, תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון תצריך הוכחה כי הצוות הרפואי חרג מהתנהלות סבירה וכי לחריגה הייתה משמעות ממשית מבחינת המידע שנמסר להורים.
מנגד, לא כל מום שלא אובחן במהלך ההריון מזכה בפיצוי. קיימים מומים שאינם ניתנים לגילוי בבדיקות המקובלות או שלא ניתן היה לזהותם באמצעים הרפואיים שהיו זמינים במועד הרלוונטי. גם כאשר נמצא מחדל, יש להוכיח קשר סיבתי בין אותו מחדל לבין שלילת אפשרות הבחירה של ההורים.
שאלת הקשר הסיבתי מרכזית בתביעה. בין היתר נבחנת האפשרות כי אילו המום היה מאובחן בזמן, ניתן היה לפנות לוועדה להפסקת הריון ולקבל את החלטתה בהתאם לנסיבות הרפואיות. לכן בחינה של תיק על ידי עורך דין רשלנות רפואית בדרום אינה מסתכמת באיתור הטעות, אלא כוללת גם את משמעותה המשפטית ואת השאלה אם הובילה לנזק בר פיצוי.
כיצד נערכים להגשת תביעה?
השלב הראשון הוא איסוף מלוא התיק הרפואי. חשוב לרכז את מסמכי מעקב ההריון, פרוטוקולי הבדיקות, הפניות, תמונות אולטרסאונד, תוצאות מעבדה, סקירות מערכות, בדיקות גנטיות, ייעוץ גנטי וכל תיעוד הקשור לאבחון לאחר הלידה. התמונה המלאה מאפשרת לבחון מה היה ידוע בכל שלב ומה היה צריך להיעשות בעקבות הממצאים.
בשלב הבא יש לפנות למומחה רפואי בתחום המתאים לצורך בחינת החומר ומתן חוות דעת. חוות הדעת נועדה לבסס האם הייתה חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל והאם ניתן היה לאבחן את המום במועד. בדיקה מקצועית באמצעות משרד עורכי דין רסיוק תכלול בדרך כלל התאמה של המומחה הרפואי לסוג המום ולכשל הנטען, כדי לבחון אם קיימת תשתית רפואית ומשפטית לתביעה.
במקביל חשוב לבחור ייצוג משפטי בעל ניסיון בתחום ולבחון את מועד ההתיישנות. ככלל, תביעת ההורים בגין הולדה בעוולה כפופה לתקופת התיישנות של שבע שנים ממועד היווצרות העילה, בכפוף לחריגים הקבועים בדין. לכן מומלץ להתחיל בבדיקת המסמכים מוקדם ולא להמתין עד סמוך לתום התקופה.
שאלות ותשובות
לא. יש להוכיח כי ניתן היה לאבחן את המום בזמן באמצעים המקובלים וכי אי האבחון נבע מחריגה מהסטנדרט הרפואי.
העילה עומדת להורים. לאחר הלכת המר בוטלה עילת "חיים בעוולה" שהוכרה בעבר כתביעתו של הילד.
ככלל, לצורך הוכחת טענה שברפואה בתביעת רשלנות רפואית נדרשת חוות דעת מומחה מתאימה, שתתייחס להתנהלות הרפואית ולמשמעות המחדל הנטען.
חשוב לבדוק את המקרה מוקדם
אם ילדכם נולד עם מום שלא אובחן במהלך ההריון וקיים חשד שהייתה אפשרות לגלותו בזמן, כדאי לבדוק את נסיבות המקרה ללא דיחוי. לקבלת ייעוץ בנושא רשלנות רפואית בהריון, ניתן לפנות אל משרד עורכי דין רסיוק, להציג את התיעוד ולקבל הערכה. פנייה אל עורך דין רשלנות רפואית בדרום תאפשר לבחון אם קיימת עילה ומהם הצעדים המתאימים להמשך.