רשלנות רפואית היא התנהגות שאינה עומדת בקריטריון של זהירות סבירה של בעל המקצוע מתחום הרפואה והגורמת לנזק למטופל. בהתאם לכך, רשלנות בניתוח היא כל התנהגות רשלנית לפני הניתוח, במהלכו או אחריו. כלומר, התנהלות רשלנית שגרמה באופן ישיר נזק למנותח, ושניתן היה להימנע ממנה אם הצוות הרפואי היה נוהג במידת הזהירות והמקצועיות המקובלים.
מהם הגורמים הנפוצים לרשלנות רפואית בניתוח?
על פי נתוני משרד הבריאות, הגורמים הנפוצים לרשלנות בניתוח הם: תופעות לוואי של תרופות, סיבוכים בזמן הניתוח, שימוש במכשור רפואי לא תקין, חוסר ניסיון של הצוות הרפואי, עייפות הצוות הרפואי, תקשורת לקויה בין אנשי הצוות הרפואי, חוסר תיאום בין אנשי הצוות הרפואי, תנאים לא סטריליים בחדר הניתוח, השפעה של אלכוהול או סמים על חברים בצוות הרפואי, הכנה לא מתאימה לניתוח וטעויות אנוש.
מה עשוי לגרום לרשלנות רפואית לפני ניתוח?
חלק ממקרי הרשלנות הרפואית מתרחשים לפני הניתוח, בעת הכנת המטופל על ידי הצוות הרפואי. למשל, רופא מנתח שלא סיפק למטופל את כל המידע הנדרש לפני הניתוח המסוים שהוא עומד לעבור, או רופא שלא בדק כראוי את מצבו הבריאותי של המטופל ואת כשירותו לעבור את הניתוח, לא שלח אותו לבצע את כל הבדיקות המקדימות הנדרשות, ולא הציג בפני המטופל את כל הסיכונים שבביצוע הניתוח. כל אחד מאלה עשוי להיחשב כרשלנות בניתוח במידה והם גרמו לנזק.
מה עשוי אם כך להחשב כרשלנות רפואית במהלך הניתוח?
מדובר במקרים כמו ניתוח האיבר הלא נכון (רגל ימין במקום רגל שמאל), השארת ציוד רפואי בתוך גופו של המנותח, חוסר הקפדה על סטריליות הציוד שיכול לגרום לזיהומים חמורים, שימוש בחומרי הרדמה במינון לא מתאים (שהוא גורם נזק נפוץ) או פגיעה באיברים במהלך הניתוח.
חלק מהגורמים לרשלנות רפואית לאחר ניתוח
התנהגות רשלנית לאחר ניתוח יכולה להתבטא, בין השאר, בשחרור מוקדם מדי, באי ביצוע בדיקות וטיפולים עוקבים ואף באי שמירה על סביבה נקיה מזיהומים ככל הניתן.
הנזקים שיכולים להיגרם כתוצאה מרשלנות בניתוח
מקרי הרשלנות הנפוצים ביותר קורים בניתוחים בהרדמה כללית, ובראשם מתן מינון שגוי של תרופות הרדמה לפני הניתוח ובמהלכו. מקרים כאלה עשויים להסתיים בנזק מוחי ואף במוות. במקרה שבו התבצע ניתוח של איבר לא נכון, לעומת זאת, הנזק מתבטא לא רק בפגיעה באיבר בריא, אלא גם באיבר החולה, שנותר ללא טיפול עד שמתגלה הטעות, ובינתיים נוצרת החמרה נוספת במצבו.
באילו מקרים נזק הנגרם בשל רשלנות רפואית בניתוח עשוי לזכות בפיצוי?
המקרים הנפוצים ביותר של רשלנות בניתוח הגורמת לנזק בר פיצוי הם: ניתוח גב ועמוד שדרה, ניתוחים קוסמטיים (חזה, אף, עפעפיים), ניתוח קטרקט, ניתוח קיסרי, ניתוח קיצור קיבה, ניתוח לב וניתוח בקע מפשעתי).
- ניתוח גב וניתוח עמוד שדרה –
רשלנות בניתוחי גב ועמוד שדרה תוביל בדרך כלל לסדרה של טיפולים מתקנים. היא עלולה לגרום לכאבים קשים ולפגוע אנושות באיכות החיים של המנותח.
רשלנות בניתוח קוסמטי –
הנזקים עקב רשלנות בניתוח קוסמטי דורשים בדרך כלל ניתוח מתקן, וגורמים לכאב, סבל ועוגמת נפש ברי פיצוי. לעתים לא ניתן לתקן את הנזק באופן מלא והמנותח עלול להיוותר עם נזק בלתי הפיך.
רשלנות בניתוח קוסמטי מתייחסת לכל סוגי הניתוחים הפלסטיים. למשל, רשלנות בניתוח עפעפיים, רשלנות בניתוח אף, ורשלנות בניתוח חזה מסוגים שונים, כמו רשלנות בניתוח הגדלת חזה, רשלנות בניתוח הקטנת חזה ורשלנות בניתוח הרמת חזה.
מה שמייחד מקרי רשלנות בניתוח קוסמטי שמאחר ומדובר בניתוחים שמתבצעים בדרך כלל ללא צורך רפואי, הרי שעל הרופא חלה חובת גילוי מוגברת לפרט את כל ההשלכות והסיכונים של הניתוח. מכאן, שכל הסתרה שלהן או השמטה, אפילו אם לא מכוונת, עשויה להחשב רשלנות.
רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה-
גם ניתוח קיצור קיבה אינו מיועד בדרך כלל לפתור בעיה רפואית אקוטית, ולכן נדרשת בו חובת גילוי מוגברת והצוות הרפואי נדרש לוודא שהמטופל נתן את הסכמתו מדעת, לאחר שהבין את ההשלכות והסיכונים.
- רשלנות רפואית בניתוח קטרקט –
למרות שניתוח קטרקט הוא פרוצדורה שכיחה ובטוחה למדי, לא תמיד המטופל מקבל את כל המידע הנחוץ לפני שנתן את הסכמתו המלאה לפני הניתוח. גם מקרה שבו המטופל אינו מקבל הוראות מתאימות לטיפול אחרי הניתוח ייחשב כרשלנות, ויזכה בפיצוי אם ייגרם למטופל נזק בעקבות זאת.
רשלנות בניתוח בקע מפשעתי-
גם ניתוחי בקע הם פרוצדורה נפוצה מאוד, וגם בהם ישנם מקרים של רשלנות. רשלנות בניתוח בקע עלולה לגרום לבקע חוזר (הדורש ניתוח מתקן), לדימום, לזיהום ולפגיעה בשלפוחית השתן ובתפקודה, כמו גם פגיעה באשכים.
רשלנות רפואית בניתוח קיסרי-
בניתוח קיסרי קיים סיכון כפול לנזק עקב רשלנות בניתוח – הן לאם היולדת והן לעובר. מקרים של רשלנות בניתוח קיסרי עשויים לגרום לדימום אצל האם, שעלול לסכן את חייה, לפגיעה במערכת הרבייה ולפגיעה בסוגרים. הימנעות מניתוח קיסרי, תוך התעלמות ממצוקתו של העובר, יכולה לגרום לנזק בעובר. לעתים קרובות מדובר בנזקים בלתי הפיכים, והפיצוי בגינם גבוה משום שהוא נועד לכסות טיפולים משקמים ארוכי טווח.
רשלנות רפואית בניתוח לב-
ניתוחי לב הם ניתוחים מורכבים ורשלנות הגורמת לנזק בניתוח לב יכולה לקרות בכל השלבים שלו. לפני הניתוח נדרש בירור יסודי של מצבו הרפואי של המטופל, ולפיו נקבעים היתכנות הניתוח ומהלכו. במהלך ניתוח לב נדרשת הקפדה יתירה על מהלכי הניתוח עצמו ומעקב צמוד אחר מצב המטופל, לצורך אבחון הפרעות קצב ודימומים. גם ההשגחה לאחר הניתוח דורשת הקפדה סדרה של בדיקות ומעקב ממושך לעומת ניתוחים אחרים. התוצאות של רשלנות בכל אחד מאלה עשויות להיות טרגיות.
האם כל מקרה של רשלנות בניתוח מזכה בפיצוי?
חשוב לזכור שלא כל מקרה של רשלנות רפואית מזכה בפיצוי. בנוסף לרשלנות עצמה, יש להצביע גם על נזק שארע כתוצאה ממנה. רשלנות שלא הביאה לנזק אינה עילה לתביעה, למעט במקרה של העדר הסכמה מדעת – שאז ניתן לקבל פיצוי, אך הוא מוגבל.
כיצד מגישים תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח?
מאחר והתובע הוא שצריך להוכיח שאכן היתה התנהגות רשלנית מצד הגורמים המטפלים, שנגרם לו נזק, ושיש קשר ישיר בין הרשלנות לנזק, הרי שלשם הגשת תביעה יש לאסוף את כל התיעוד הרפואי שקשור לניתוח, לקבל חוות דעת של מומחה מתאים, ובעיקר – להחליט כנגד איזה גורם להגיש את התביעה והאם אפשר, וכדאי, לתבוע יותר מגורם אחד.
שאלות נפוצות בנושא:
בית המשפט הכיר כבר בהקשר זה בעילה של פגיעה בכבודו של האדם ובאוטונומיה שלו על גופו. כלומר, כדי שהסכמתו של חולה לטיפול רפואי תיחשב "הסכמה מדעת", יש לספק לו מידע על מצבו, על אופן הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים והסיכויים הטמונים בו, ועל אפשרויות הטיפול הסבירות. זאת באופן שיהיה בידי המטופל מידע הדרוש לו באופן סביר כדי לגבש החלטה בדבר הסכמה או אי הסכמה לניתוח או לטיפול הרפואי.
הניתוח עצמו הוא תהליך שיש בו הזדמנויות רבות לטעויות ולחוסר זהירות גם כך, ומטרתן של הפרוצדורות השונות היא להגן על המטופל במצב רגיש זה ולהבטיח שהצוות הרפואי מרוכז, מיומן ופועל ברמת תיאום גבוהה.
לאחר הניתוח, הצוות הרפואי נדרש לעקוב אחר המטופל ולזהות מקרים בהם חלה החמרה במצבו. לשם כך, יש להשאיר את המטופל באשפוז די זמן כדי לוודא שהחלמתו מתקדמת, לבצע בדיקות מעקב, לשמור על סביבה בטוחה כדי למנוע זיהומים ולדאוג לטיפולים משלימים אם יש בהם צורך.
כאשר מדובר במקרים של פגיעה באיברים פנימיים במהלך הניתוח, הנזק מתגלה פעמים רבות רק באיחור רב, ועצם הגילוי המאוחר מביא להידרדרות המצב ולנזק לטווח ארוך בדרגות חומרה שונות. בנוסף על כך, אחד הנזקים הקשים ביותר הנגרמים עקב רשלנות רפואית במהלך ניתוח ולאחריו הם זיהומים. הזיהום פוגע בגוף שמערכת החיסון שלו גם כך כבר מוחלשת עקב הניתוח, ועלול לגרום נזק, לעתים בלתי הפיך, לאיברים שונים ואף למוות.
את התביעה יש להפנות נגד הרופא שביצע את הניתוח, איש הצוות הרפואי שנהג ברשלנות לפני, בעת או אחרי הניתוח, ולעתים גם נגד בית החולים או כל מוסד רפואי אחר שבו התקיימה הפרוצדורה הרפואית. כאשר מדובר בבית חולים ציבורי, ניתן לתבוע את הגוף שמחזיק בו – המדינה, העירייה או קופת חולים.
כיצד לבחור עורך דין רשלנות רפואית בניתוח?
לאור מורכבות הוכחת הנזק, חשוב שאת כל תהליך התביעה ילווה עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בניתוח מתחילתו (איסוף המידע) ועד סופו (ניהול משא ומתן מול הגורם הפוגע או ייצוג בבית המשפט). כדאי לבחור עורך דין בעל ניסיון בייצוג משפטי בתביעות רשלנות רפואית, שיש לו גם ידע רחב בעולם הרפואה, הכרות עם מה נחשב רשלנות, ויכולת להתמודד עם טיעונים מקצועיים שיועלו על ידי הנתבע. לבסוף, מוטב, כמובן, לקבל המלצות מאנשים שנעזרו בעורך הדין אליו אתם שוקלים לפנות.
