שאלות נפוצות לגבי פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי כשמדובר בתאונות עבודה

מה כולל תהליך התביעה לגמלת נכות?

נפגעי תאונת עבודה שנמצאו זכאים לדמי פגיעה והתגלו כסובלים מנכות צריכים להגיש תביעה נפרדת לגמלת נכות מעבודה, באמצעות טופס בל – 200. לאחר שליחת טופס התביעה עם התיעוד הרפואי המלא, התובע מוזמן לוועדה רפואית, שתפקידה לקבוע את דרגת הנכות שלו, והאם היא זמנית או קבועה.

נפצעתי בתאונת עבודה. מי אמור לפצות אותי?

  • המוסד לביטוח לאומי, ענף נפגעי עבודה – ניתן לקבל "דמי פגיעה" (תחליף למשכורת בתקופת המחלה) עד לפרק זמן של 91 יום לאחר הפגיעה. לאחר מכן יש לבקש זימון לוועדה רפואית לצורך קבלת זכויות נוספות, לרבות מענק נכות ו/או קצבת נכות. הוועדה הרפואית היא שקובעת את גובה הנכות, ועל החלטתה ניתן גם להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים ובמקרה הצורך גם ערעור לבית הדין לעבודה.
  • חברת הביטוח המבטחת את המעביד – על מנת לקבל פיצוי מחברת הביטוח של המעביד, יש להוכיח רשלנות של המעביד, כלומר להראות שהמעביד אחראי לאירוע התאונה.

מה הקשר בין הפיצוי מביטוח לאומי לבין הפיצוי מחברת הביטוח?

בהתאם לעיקרון המשפטי שלפיו לא יינתן כפל פיצוי, הרי שהפיצוי מחברת הביטוח הוא פיצוי משלים מעבר למה שמשלם המוסד לביטוח לאומי.

האם מידת האחריות של המעביד לתאונה משפיעה על גובה הפיצויים?

כן. על מנת לקבל פיצוי מחברת הביטוח של המעביד, יש להוכיח שהמעביד אחראי לאירוע התאונה. ככל שהאחריות של המעביד גדולה יותר, כך הפיצוי יהיה גבוה יותר.

האם ניתן לערער על ההחלטות שמתקבלות לאורך הדרך?

  • על החלטת הוועדה ניתן להגיש ערר בפני ועדה לעררים.
  • על החלטת הוועדה לעררים ניתן לערער בעניינים משפטיים לבית הדין האזורי לעבודה.
  • גם במקרה של דחיית התביעה להכרה בתאונה או במחלת מקצוע, ניתן לפנות לבית הדין האזורי לעבודה. הליך זה נקרא "תובענה" ולא ערעור.
  • על החלטות בית הדין האזורי לעבודה ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.
דילוג לתוכן